איך משפיע פחד מתנועה (קינזיופוביה) על חווית הכאב?

"בכל פעם שאני צריכה להרים משהו אני קופאת, נלחצת ופוחדת על הגב שלי וכמה הוא יכאב עוד יותר אם אתכופף. אבל אני יודעת שזה מעגל"

את התיאור הזה סיפרה לי אישה שפנתה לטיפול. יש לה כאב גב שבא והולך מאז תאונה שעברה לפני שלושים שנה, והיא מרגישה שהפחד ממנו לא עוזר לה, ושהייתה רוצה להשתחרר ממנו.

הפחד המסוים הזה נקרא בעגה המקצועית קינזיופוביה.

פוביה אנחנו מכירים- זהו פחד.

קינזיו- תנועה.

ביחד- פחד מתנועה, או ליתר דיוק פחד מתנועה שתגרום לכאב.

אצל הרבה א/נשים עם כאב כרוני קינזיופיוביה מתבטאת לא רק בפחד מביצוע פעולות יומיומית, אלא בהימנעות מתנועה ופעילות גופנית בכלל. לפחד יש הגיון בחיים- הוא מזהיר אותנו מפני סכנה. אבל במקרה הזה הוא מתחיל מעגל של סטרס וכאב, כי הימנעות מהפעלת הגוף מדרדרת את המצב שלו ומחמירה את הכאב, שמעלה עוד את רמת הסטרס והפחד מעוד כאב, וחוזר חלילה.

אז מה הקשר למיינדפולנס? זה לא משהו שעובדים עליו עם פיזיותרפיסטית?

חלק גדול ממה שמרכיב את הפחד מתנועה הן המחשבות השליליות שיש לנו על כאב. המחשבות האלה יכולות להתנפל עלינו באמצע פעולה פשוטה כמו להרים מזלג שנפל לרצפה, או לשבת ברקע כחלק ממערכת האמונות שלנו על כאב באופן כללי. למשל, שחייבים להימנע מכאב בכל מחיר, או שכאב הוא בלתי נסבל עבורי, או שאם אתאמץ אפגע בעצמי. כיום יודעים במחקר שככל שהמחשבות האלה תדירות יותר ועוצמתיות יותר, רמת הכאב גבוהה יותר. הקשר בין גוף לנפש במיטבו.

בעזרת מיינדפולנס אפשר להתחיל לזהות בזמן אמת איך התפיסות שלנו על כאב מתחילות את כדור השלג של הפחד וההימנעות, ומשפיעות עלינו בכל הרמות.

למשל, אפשר לזהות איך המחשבה על נזק שאולי אעשה לעצמי אם ארים את המזלג הזה גורמת לשרירים בגוף להידרך. או לשים לב איך הפחד מתבטא בגוף- למשל בכיווץ בבטן ובנשימה מהירה, או לזהות מפולת של מחשבות נוספות כמו "עדיף לי להימנע כמה שאפשר כדי לשמור על עצמי" או "שוב פעם אני לא יכולה לעשות כלום" או "ההתכופפות הזאת תהרוס לי את הגב".

ככל שיכולת הזיהוי הזו מתחדדת, נפתחת האפשרות לעצור את המעגל ולהגיב בצורה אחרת ובריאה יותר בתוך הסיטואציה. למשל, להרפות את המתח בשרירים. או לנשום אל הכיווץ בבטן. או להישען על הידיעה המרגיעה שתרחישי האימה שעלו בי כרגע הם מחשבות שבאות והולכות ולא האמת המוחלטת. ואז, בראש צלול, להחליט איך הכי כדאי לי לטפל בעצמי.

במילים אחרות, אנחנו מקבלות/ים אפשרויות בחירה ואמצעי הרגעה שהופכים לטבע שני, ועם הזמן מתבטאים בירידה ברמות הכאב. וגם- בבונוסים כמו תחושת מסוגלות, חיות, ומשמעות, אבל זה לפוסט אחר

מקור התמונה: https://bit.ly/39zogEf