מיינדפולנס וקבלה

האם קבלה היא מושג רוחני נשגב, או השלמה עם מר גורלי? ואיך היא קשורה לכאב?

אני מאוד אוהבת את התמונה הזו, שמדגימה קבלה.

רגע, לפני שאתם בורחים!

כמו שרמזתי בכותרת, קבלה היא לא מושג רוחני נשגב, והיא גם לא הרמת ידיים והשלמה עם גזירת גורל בלתי אפשרית. קבלה היא בחירה מכוונת להסכים לחוות את מה שקורה לי כרגע, אפילו שהוא לא נעים, בלי להיאבק איתו. והיא מאוד קשורה למיינדפולנס ולהתמודדות עם כאב.

הטבע האנושי הוא להימנע מכאב וקושי- זה מנגנון הגנה אבולוציוני חכם וחשוב מאוד. אבל הצד השני של המטבע הוא שהמנגנון הזה פועל שעות נוספות, גם כשלא צריך. כמה פעמים מצאתם את עצמכם מוצפים על ידי המחשבות שבצד שמאל של התמונה, כשקרה משהו שלא הסתדר עם התכניות שלכם? איזו הרגשה זה נתן?

ואם היינו מחליפים את המילה "גשם" ב-"כאב"?

מיינדפולנס עוזר לפתח קבלה. כשאנחנו מתמודדים עם כאב כרוני, שניהם מאפשרים לנו להיות קצת יותר בצד ימין של התמונה. הכאב עדיין שם, אמיתי ומורגש. לא מנסים להתעלם ממנו או לסלק אותו. מה שלא שם הוא המאבק בכאב, אלא יש קבלה שלו כמו שהוא ברגע הזה, וכשאין מאבק- יש פחות סבל נפשי שמתלווה לכאב הפיזי. כשאנחנו יותר יציבים בתוך הכאב, אפשר לבחור איך לטפל בעצמנו הכי טוב כדי להפיק משמעות והנאה מהחיים שלנו כפי שהם היום.